היפוך פירמידת הגילים

בעשורים האחרונים, העולם חווה שינוי דמוגרפי משמעותי עם עלייה בתוחלת החיים וירידה בשיעורי הילודה. במדינות מפותחות רבות האוכלוסייה מזדקנת במהירות עם אחוז גבוה של בני 65 ומעלה וללא ״פיצוי״ של שכבת צעירים חדשה שתתפוס את מקומם בעתיד.

מדינה שיש בה יותר מבוגרים מילודה תסבול בהמשך מירידה בכוח העבודה הזמין, מה שיכול להוביל להאטה כלכלית. בנוסף, העומס על מערכות הבריאות והשירותים הסוציאליים יגדל משמעותית, שכן מספר המבוגרים הזקוקים לטיפול רפואי ותמיכה יעלה. ירידה בילודה משמעה גם פחות עובדים צעירים שיתמכו במערכת הפנסיה ויממנו את ההוצאות הבריאותיות של האוכלוסייה המבוגרת, מה שעלול ליצור אתגרים כלכליים וחברתיים עמוקים ולהשפיע על היציבות הכלכלית והחברתית של המדינה בטווח הארוך.

את היחס בין מבוגרים לילדים/ילודה ניתן לראות בפירמידת גילים החלוקה לפי מדינות.

בפירמידת גילים, כל שורה מייצגת קבוצת גיל, ואורך השורה מראה את השיעור היחסי שלה באוכלוסייה. הנשים מוצגות בצד ימין והגברים בשמאל.

במדינות מבוססות באירופה ובאסיה, לדוגמה איטליה, גרמניה, יפן, סין, ניתן כבר לראות את הירידה בילודה, פירמידה עם בסיס צר יותר לעומת שכבת המבוגרים

בארה״ב ובבריטניה שהן מדינות בעלות הגירה מאוד משמעותית, בסיס הפירמידה עדיין נראה רחב עם זאת הוא כבר צר יותר משכבת המבוגרים ונראה כי מגמת ההיפוך מתחילה.

פירמידה עם בסיס רחב ניתן לראות ברבות ממדינות המזרח התיכון, כמו מצרים וירדן בהן האוכלוסיה עדיין גדלה מהר

בישראל אנחנו עדיין לא מרגישים את המגמה של היפוך הפירמידה, האוכלוסייה עדיין צעירה יחסית עם אחוז גבוה של ילדים ובני נוער. כמובן שאפשר להיכנס גם לרזולוציות ילודה לפי מגזרים באוכלוסייה.

בתחילת שנות התשעים דובר הרבה על השפעת דור הבייבי בום על העולם בכלל ועל הרפואה בפרט. דור הבייבי בום, שהם האנשים שנולדו בין השנים 1946 ל-1964, הגיע בשנות התשעים לגיל בו מחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב, דלקת מפרקים, ואוסטיאופורוזיס הופכות לנפוצות יותר והשפיע על הכלכלה, מערכת הבריאות ופיתוח תרופות למחלות אלו. אך בזמן שדור הבייבי בום ממשיך להזדקן, ופורש במספרים גבוהים יותר מדי שנה, המחסור של צעירים להחליף כוח עבודה מזדקן עלול להוביל למשבר דמוגרפי וכלכלי בעשורים הקרובים.

אז אם הבייבי בום שינה את העולם, איך ישפיע האנטי-בייבי בום על העולם?

כדי לנסות למנוע את ההשפעות של משבר דמוגרפי, מספר מדינות מתחילות לנקוט בצעדים. סין לדוגמא הודיעה לאחרונה על צעדים ותמריצים גורפים כדי להחזיר את הירידה באוכלוסייתה, כולל שיפור שירותי בריאות האם, הענקת 30 ימי חופשת נישואין בתשלום בחלק מהפרובינציות, ואפילו אי עידוד הפלות. מדינות רבות גם מחפשות עובדים מעבר לים, כמו יפן - שלאורך השנים נמנעה מעובדים זרים אך בשנים האחרונות רופפה את דרישות הכניסה שלה.

מחקר שבדק את השפעת בריאות האוכלוסייה הבוגרת על צמיחה כלכלית (Cylus 2021)הראה כי למרות שהגידול בשיעור בני ה-55-69 מכלל האוכלוסייה קשור לירידה בצמיחת התמ"ג הריאלי לנפש, הירידה בצמיחה הכלכלית מתמתנת אם האוכלוסייה בגיל זה במצב בריאותי תקין. ומכאן טוען המאמר כי קובעי מדיניות, המודאגים מהשפעות שליליות של הזדקנות האוכלוסייה, צריכים לשקול את היתרונות הפוטנציאליים הקשורים להשקעה בבריאות. השקעות בבריאות יכולות להוביל לרווחים כלכליים למדינות בכל שלבי היפוך הפירמידה כאשר מדינות עם אוכלוסיות צעירות יחסית עשויות לקצור יתרונות משמעותיים על ידי פעולה מוקדמת לקידום הזדקנות בריאה ופעילה.

פתרון מכיוון אחר יכול לבוא מכיוון של AI. ההיסטוריה מלמדת שטכנולוגיה נוטה למלא פערים שנוצרים כתוצאה ממחסור בעובדים. מחקר MIT משנת 2021 מצא כי הזדקנות אחראית ל-35% מאימוץ רובוטים ואוטומציה במדינות שונות. הכותבים טענו שמדינות שגם מזדקנות מהר וגם השקיעו רבות בתעשיות הרובוטיקה שלהן כמו גרמניה, דרום קוריאה ויפן רואות תוצאות טובות יותר בשוק העבודה מאשר ארה"ב.

כאשר גולדמן זאקס הודיעו במרץ שטכנולוגיה עשויה להחליף בקרוב את המקבילה ל-300 מיליון משרות בארה"ב ובאירופה, הדבר נראה מפחיד אך אם מוסיפים לזה את הזדקנות האוכלוסיה אולי פריצת ה AI לחיינו לא יכלה להגיע בזמן טוב יותר.

נתונים עבור פירמידת הגילים ניתן למצוא באתר https://www.populationpyramid.net/